Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 114a

אֲבָל בַּלַּיְלָה אֲפִילּוּ שְׁלֹשָׁה כּוֹתְבִין וְאֵין עוֹשִׂין דִּין מַאי טַעְמָא דְּהָווּ לְהוּ עֵדִים וְאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין אֲמַר לֵיהּ אִין הָכִי נָמֵי קָאָמֵינָא:

Traduction

but if they came at night, even if three men came to visit the sick person, they may write the will and sign it as witnesses but they may not act in judgment. What is the reason that they may not act in judgment the next day? It is because they are already witnesses to the will of the deceased, and there is a principle that a witness cannot become a judge, i.e., one who acts as a witness in a particular matter cannot become a judge with regard to that same matter? Rabba bar Ḥanina said to Abaye: Yes, it is indeed so; this is what I was saying.

Tossefoth non traduit

אבל בלילה אפילו שלשה כותבין ואין עושין דין. דההיא ראייה כמו עדות ואין מקבלין עדות בלילה כדמוכח פרק ראוהו בית דין (ר''ה דף כה:
ושם) דקבלת עדות כתחלת דין והיום דראוי לקבלת עדות יכולין לדון על פי ראיית יום דלא תהא שמיעה גדולה מראייה ולא כמו שפירש הקונטרס דאמר קבלו עדות שהעידו לפניהם בלילה דנין למחר ע''פ אותו עדות ואין צריכין לחזור ולהעיד בפניהם ביום ומה שפירש הקונטרס דוקא שנכנסו לבקר אבל הזמינום להעיד שוב אין יכולין לדון אפילו יעידו אחרים דהוו להו עדים ואין עד נעשה דיין והביא ראיה מפ''ק דמכות (דף ו.) דרבי יוסי סבר נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדות כולן בטלה ולרבי נמי כי אמרי לאסהודי אתינא עדותן בטלה ופסיק רב נחמן דהלכתא כוותיה דרבי וקיימא לן כרב נחמן בדיני וההיא דר''ה דמושיבין מחבריהן אצל היחיד איירי שלא הלכו מתחלה ע''מ לראות דא''כ אין שוב היחיד יכול להיות דיין והביא ראיה נמי מתשובת רש''י זצ''ל שהיה מדקדק מכאן שאין צריך לומר אתם עדי דאי אמר להו ליהוי עלי סהדי אמאי רצו עושין דין הא בהדיא שוינהו סהדי ואע''פ שפ''ה שיכול להיות דיין כשראו בלילה כיון שיש עדים מעידים בפניו כשמתכוין להעיד גרע טפי ואין להקשות כי פריך בפ' ראוהו ב''ד (ר''ה דף כה:) מושיבין מחבריהן לוקמו בדוכתייהו וליקדשו דלא תהא שמיעה גדולה מראייה אמאי לא משני כגון שנתכוונו להעיד דאין יכולים להיות דיינין דהא אי נתכוונו לא היה היחיד נעשה דיין ומיהו אין נראה פי' דטעם דאין עד נעשה דיין הוי או משום דהויא עדות שאי אתה יכול להזימה דכיון שהן עצמן עדים ודיינין לא יקבלו הזמה על עצמן או משום דבעינן ועמדו שני האנשים אלו העדים לפני ה' אלו דיינין אבל העדים עצמן אין חוזרין ויושבין ודנין ומהני טעמי אין לפסול המתכוין להעיד אלא דוקא עד המעיד ומההיא דמכות שהביא אין ראיה דהתם גזירת הכתוב הוא דמקיש ג' לשנים דאפילו הן מאה אם נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה ועוד קשה לר''י לפירושו דמדמה אין עד נעשה דיין לנמצא אחד מהן קרוב או פסול א''כ לרבי יוסי דאית ליה דבראייה בעלמא בלא כוונת עדות נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה כמו כן לא יעשה שוב דיין א''כ לית ליה שלא תהא שמיעה גדולה מראייה והשתא בר''ה פריך בפשיטות ולא תהא שמיעה גדולה מראייה ומשמע דליכא מאן דפליג ועוד קשה דרב יהודה אדרב יהודה דרב יהודה פסיק במכות (דף ו.) כרבי יוסי דבראייה בעלמא נעשה עד ואין עד נעשה דיין וא''ת היכי קאמר רב יהודה רצו עושין דין הלא נעשו עדים אע''פ שלא נתכוונו אלא ודאי אומר ר''י דאין לדמותו ועוד אומר ר''י דהתם נמי בכוונה לחודה שנתכוונו להעיד בשעת ראייה לא היתה עדותן בטלה אלא כשהעידו אח''כ בב''ד דאי לא תימא הכי אין לך גט כשר כשנותנין בפני קרובין או קדושין אם נתכוונו להעיד והאי דקאמר ומה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש אע''פ שאין עדותן בטלה אלא כשמעידין בפני ב''ד מ''מ פעמים שאין האח זה יודע שכבר העיד אחיו ומעיד ומיהו מעיקרא הוה בעי למימר התם דבראייה בעלמא בלא העדאה נפסלין כשנמצא אחד מהם קרוב או פסול מדפריך הרוג יציל נרבע יציל הורג ורובע יצילו אבל לפי המסקנא דבעי למימר ומסיק רבא אמר קרא יקום דבר במקיים דבר הכתוב מדבר דהיינו עדים שהדבר מתקיים על ידיהן אין נפסלין עד שיעידו בבית דין ויקיימו דבר:

ואין עד נעשה דיין. היינו עד המעיד כדפרישית ודוקא בדאורייתא אבל בדרבנן נעשה דיין כדמוכח בפ''ק דגיטין (דף ה:) ובפ''ב דכתובות (דף כא:
ושם) ורבי עקיבא דאמר בהחובל (ב''ק דף צ: ושם) כולן עדים הן ואפילו עד הרואה אין נעשה דיין היינו דוקא בדיני נפשות כדמוכח בפ' ראוהו ב''ד (ר''ה כו.) דמפרש טעמא כיון דחזו דקטל תו לא מצו חזו ליה בזכותיה ואם תאמר (דבפרק קמא) דמכות (דף יב. ושם) מפרש טעמא אחרינא דקאמר ר' עקיבא מנין לסנהדרין שראו כו' שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בב''ד שנאמר עד עמדו לפני העדה למשפט עד שיעמוד בב''ד אחר וי''ל דההיא דרשא דמכות עיקר וההיא דר''ה (דף כו. ושם) לא קאמר אלא דמההיא טעם לא גמרינן שאר דינים מהתם דדוקא בדיני נפשות אין עד הרואה נעשה דיין משום והצילו העדה:

אִיתְּמַר קִנְיָן עַד אֵימָתַי חוֹזֵר רַבָּה אָמַר כָּל זְמַן שֶׁיּוֹשְׁבִין רַב יוֹסֵף אָמַר כָּל זְמַן שֶׁעוֹסְקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיָן

Traduction

§ After mentioning Rav Yehuda’s ruling the Gemara cites a related dispute. It was stated: With regard to a transaction, until when may one of the parties renege on the transaction? Rabba says: As long as they are seated in the same location they may renege on the transaction. Rav Yosef says: As long as they are dealing with that matter, i.e., they are still discussing that transaction, they may renege on it.

אָמַר רַב יוֹסֵף כְּווֹתִי דִּידִי מִסְתַּבְּרָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה שְׁלֹשָׁה שֶׁנִּכְנְסוּ לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה רָצוּ כּוֹתְבִין רָצוּ עוֹשִׂין דִּין וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כָּל זְמַן שֶׁיּוֹשְׁבִין לֵיחוּשׁ דִּלְמָא הֲדַר בֵּיהּ

Traduction

Rav Yosef said: It stands to reason in accordance with my opinion, as Rav Yehuda says: In a case where there were three men who entered a room to visit a sick person and the sick person desires to write a will in order to distribute his property following his death, if the visitors wish to do so they may write his will and sign it as witnesses. And if they wish, they may act in judgment. And if it enters your mind that one may renege on a deal as long as they are seated in the same location, then let us be concerned that perhaps he will renege on his decision. How can the visitors act in judgment in a case where the matter has not been resolved, as the sick person may still change his mind?

Tossefoth non traduit

ניחוש דלמא הדר ביה. קשה לר''י דא''כ כל מתנת שכיב מרע בכולה או מצוה מחמת מיתה ניחוש דלמא הדר ביה וכי תימא הכי נמי וצריך עדים שלא חזר בו עד שמת דהא בסוף פ''ק דב''מ (דף יט:) אמר קמא ובתרא בתרא קני קמא לא קני משמע ואי ליכא בתרא קמא קני קמא ואע''ג דלא ידעינן אי הדר ביה ואמר נמי דייתיקי מבטלת דייתיקי ומיהו בקונטרס פי' דהכי פריך כיון דיכול לחזור ויבטל הדין לא הוי דין ואע''ג דלא חזר חיישינן שמא יחזור ואין נראה לר''י דא''כ הוה ליה למיפרך והא מצי הדר ביה ונראה לפרש דאמאי עושים דין ניחוש שמא יחזור והוי כמו אטרוחי בי דינא בכדי:

אָמַר רַב אָשֵׁי אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא וּלְרַב יוֹסֵף מִי נִיחָא וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא הָדַר בֵּיהּ אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר דִּיסְלִיקוּ

Traduction

Rav Ashi said: I stated this halakha before Rav Kahana and I asked him: And according to the opinion of Rav Yosef, does it work out well? But even according to his opinion there should be a concern that perhaps he will renege on his decision, as Rav Yosef holds that one may renege on a transaction as long as the two parties are still dealing with that matter. Rather, what have you to say? That according to Rav Yosef, Rav Yehuda’s ruling applies where they withdrew

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source